לזכרו לאחר 40 שנה – עמרי

ערב סוכות תשע״ד, ספטמבר 2013
יובל אחי,
בדיוק עכשיו לפני 40 שנה נדם קולך הבוטח ברשת הקשר ונפלת אל תוך צריח הטנק ללא רוח חיים. 40 שנה!!! 40 שנים במדבר בלעדיך.
מאז אנחנו לבדנו ואתה הפסדת את כל שקרה כאן איתנו. אורית ואני הקמנו משפחות, ילדים נהדרים וחיים מלאים עם שמחות, תקופות טובות ועיתות משבר. גדלנו, צמחנו ואתה הפסדת ולא הכרת. אבא המשיך בעבודה רבה של בניה ויצירה בתחומים רבים והמשיך לבנות את הארץ. אחר כך הזקין, כמל והלך מאיתנו. אמא נותרה צעירה ברוחה, פעילה, תורמת ועוזרת ולמרות תקלה קטנה לאחרונה באיטליה עם רגלה הימנית נשארה סלע איתן כמו שהכרת אותה. חבריך ומכריך בגרו, הקימו משפחות, עשו חיל, בנו והצליחו ועכשיו הם סבים צעירים ואתה הפסדת את כל זה.
בארץ חלו שינויים מדהימים. המדינה שהיתה רק בת 25 כשהלכת חגגה 65, אבל היא לא יוצאת לפנסיה. ממשלות עלו והתחלפו. חוזי שלום עם מצריים וירדן. התנחלויות והסתבכות בשטחים. אינטיפאדה. רצח רבין. קטיושות, מלחמות בלבנון ובעזה. טילים מעירק ואיומים מאירן. גלי עליה מרוסיה, מאתיופיה וצרפת. צמחה כאן כלכלה חזקה וגדולה מונעת בקטר ההיטק. אנחנו כבר ממש לא שרוליק תמים. מדינה וחברה בוגרים ובריאים המתמודדים גם עם שפע בעיות וקשיים. ואתה הפסדת את כל אלו.
העולם השתנה ללא הכר בשנים שאינך עימנו. המלחמה הקרה איננה עוד. בריה”מ וגרורותיה התפרקו. מלחמות ביגוסלויה, באפגניסטן, ברואנדה. מגדלי התאומים נפלו! השגים אדירים בכל התחומים במדע ברפואה, בספורט במוזיקה. המציאו את המחשב האישי. ואח”כ הנייד ואח”כ הפלאפון והסמרטפון והטבלט וחיינו השתנו לגמרי. אנחנו מחוברים, אנחנו יודעים אנחנו קשורים. הטכנולוגיה משתטלת עלינו עוזרת ומקדמת אך גם מכשילה ויוצרת קשיים ואתה הפסדת את כל אלה.
אבל גם אנחנו הפסדנו אותך.
 הפסדנו את דמותך הבוטחת, קולך העמוק ותבונתך. הפסדנו את חברתך, תמיכתך ועצתך הטובה. הפסדנו את השירים שלא כתבתה את המעשים הגדולים שלא עשית ואת המשפחה הנפלאה שלא הקמת. הפסדנו את התשובה לחידה שלך: מה היית ואיפה היית אם הגורל היה אחר? האם פסיכולוג, מנהל, שגריר או משורר? הפסדנו אותך
הפסד כפול וכואב. אתה הפסדת אותנו ואנחנו אותך. 40 שנות הפסד.
מי יתן ואתה רואה הכל, שומע, יודע ונמצא איתנו – לא רק בליבנו.
אוהב ומתגעגע,
אחיך עמרי

 


חזרה